איטום מרתפים: מבפנים, מבחוץ, ומה עושים כשאי אפשר לחפור

צד חיובי וצד שלילי

הצד החיובי הוא הצד שממנו המים מגיעים, כלומר הצד החיצוני של הקיר שנוגע באדמה. שכבת איטום שם נלחצת אל הקיר על ידי המים עצמם, ולכן היא הפתרון הטוב ביותר. כך אוטמים מרתף בזמן הבנייה: יריעה או ציפוי על הקיר, שכבת הגנה, וצינור ניקוז בתחתית שמוביל את המים הלאה.

במרתף קיים זה אומר לחפור לאורך הקיר עד היסוד. בבית צמוד קרקע עם חצר זה לפעמים אפשרי. בבניין משותף, מתחת לחניה מרוצפת או צמוד לבית של שכן, זה בדרך כלל לא. אם כבר חופרים ליד הקיר, למשל בשיפוץ של החצר, זו ההזדמנות לאטום מבחוץ, כי היא לא תחזור בקלות.

הצד השלילי הוא הצד הפנימי. שם המים דוחפים את שכבת האיטום החוצה מהקיר, ולכן צבע רגיל או ציפוי שיושב רק על הפנים יתקלף. מבפנים עובדים רק עם חומרים שנקשרים לתוך הבטון עצמו או עמידים בלחץ הזה.

ציפוי צמנטי קריסטלי והזרקות

ציפוי צמנטי קריסטלי הוא החומר העיקרי לאיטום מבפנים. זה ציפוי על בסיס צמנט עם תוספים שמגיבים עם המים ועם הסיד שבבטון ויוצרים גבישים בתוך הנקבוביות ובסדקי השערה. כך האיטום נמצא בתוך הקיר ולא רק עליו.

כדי שזה יעבוד צריך להסיר צבע, טיח וכל ציפוי ישן עד הבטון עצמו, ולהרטיב את הקיר לפני המריחה. על קיר בטון יצוק התוצאה טובה. על קיר בלוקים או אבן היא פחות צפויה, כי יש בו מישקים וחללים.

נקודות שבהן מים נכנסים באופן פעיל מטפלים קודם: סותמים בצמנט מהיר, או מזריקים חומר לתוך הסדק כדי למלא אותו לעומק. אחר כך מטפלים בחיבור בין הקיר לרצפה, שהוא מקום שכיח לחדירה, ורק אז מצפים את כל השטח.

אחרי המריחה הציפוי צריך להישאר לח כמה ימים כדי שהגבישים ייווצרו, ולכן לא צובעים עליו מיד. שאלו את המבצע מה זמן האשפרה של החומר שהוא משתמש בו.

רטיבות עולה, דליפה או עיבוי

רטיבות עולה נראית כרצועה לחה לאורך החלק התחתון של הקיר, לרוב עם כתמים לבנים של מלחים וצבע שמתקלף. היא לא משתנה הרבה עם הגשם, כי המים עולים מהאדמה בנימיות.

דליפה נראית אחרת: נקודות רטובות, טפטוף, מים שנכנסים בסדק, סביב צינור שחודר את הקיר או בחיבור שבין הקיר לרצפה. היא מחמירה אחרי גשם או אחרי השקיה בגינה שמעל.

עיבוי הוא לא בעיה של איטום בכלל. בקיץ אוויר חם ולח נכנס למרתף, פוגש קירות קרים, והמים מתעבים על כל השטח בבת אחת. אוורור ומסיר לחות פותרים את זה, ואיטום לא. בדיקה שאפשר לעשות לבד: הדביקו על הקיר ריבוע של ניילון שקוף, סגור מכל הצדדים בסלוטייפ, והשאירו יומיים. טיפות מתחת לניילון אומרות שהמים באים מהקיר. טיפות מעליו אומרות עיבוי.

אם לא ברור מה מהשלושה, איתור רטיבות לפני העבודה חוסך כסף. על רטיבות בקירות מעל הקרקע כתבנו בעמוד רטיבות בקיר.

ניקוז, ומתי אי אפשר לתקן לגמרי מבפנים

יש מרתפים שבהם איטום מבפנים מקטין את הבעיה אבל לא מעלים אותה: כשמפלס המים באדמה גבוה ולוחץ על הקיר כל החורף, כשהקירות בנויים בלוקים או אבן, או כשהסדקים ממשיכים לזוז. במקרים כאלה נגיד לכם את זה לפני העבודה.

הפתרון הכן במצב כזה הוא לנהל את המים במקום להילחם בהם. תעלת ניקוז לאורך הקירות, מתחת לרצפה או בשוליה, שמובילה לבור שאיבה עם משאבה. לפעמים גם יריעת ניקוז עם קיר פנימי לפניה, כך שהמים שנכנסים יורדים מאחוריה לניקוז ולא לחדר. משאבה צריכה חשמל, ולכן שאלו גם מה קורה כשהחשמל נופל בסערה.

ולפני כל זה, הדברים הזולים שבחוץ: מרזב שמשחרר מים צמוד לקיר, השקיה של גינה שנוגעת בקיר, או שיפוע של חצר שמוביל מים אל הבית. תיקון של מרזב או של השיפוע לפעמים עושה יותר מאיטום של כל המרתף.

מה לשלוח לפני ביקור

צלמו את המקום שבו המים מופיעים, מקרוב ומרחוק, כך שרואים את הגובה על הקיר. כתבו אם זה מופיע אחרי גשם, כל הזמן או בעיקר בקיץ, כי זו התשובה שהכי מקדמת את האבחון. ציינו ממה בנויים הקירות אם אתם יודעים, מה נמצא מעבר לקיר (חצר, רחוב, בניין שכן), והאם יש כבר משאבה או ניקוז. אם יש במרתף ארונות, מדפים או ציוד צמוד לקירות, פנו פס לאורך הקיר הרטוב לפני הביקור, כדי שאפשר יהיה לבדוק אותו לכל הגובה.

במקום מודדים לחות בגבהים שונים, בודקים את החיבור בין הקיר לרצפה ואת הצנרת שעוברת בקיר, ומסתכלים גם על מה שקורה בחוץ. אם יש צנרת מים או ביוב שדולפת, זו עבודה לאינסטלטור, ונאמר את זה.

אם המרתף מוצף עכשיו, קודם שואבים את המים. איטום לא נעשה על קיר שעומדים לידו מים.