איטום בהזרקה: איך עוצרים מים שנכנסים דרך סדק בבטון

מה מזריקים: קצף פוליאוריטני, ג'ל ושרף

קצף פוליאוריטני. זה החומר הנפוץ לסדק שמים זורמים דרכו. הוא מגיב עם המים שבסדק, מתנפח ומתקשה, וסוגר את המעבר גם כשהסדק רטוב לגמרי ואפילו כשמטפטף ממנו. לכן מזריקים אותו דווקא כשיש נזילה פעילה.

ג'ל להזרקה. חומרים גמישים מאוד, שמשמשים למקרים שבהם לא מזריקים לסדק עצמו אלא יוצרים שכבה מאחורי הקיר, בין הבטון לאדמה. זו עבודה רחבה יותר, והיא נבחרת כשאין סדק אחד ברור אלא הרבה נקודות חדירה.

שרף אפוקסי. מזריקים אותו לסדק יבש כדי להדביק מחדש את שני הצדדים של הבטון. הוא קשיח, ולכן לא מתאים לסדק שממשיך לזוז. כשמטרת ההזרקה היא לחבר מחדש אלמנט מבני, ההחלטה אם ואיך לעשות אותה שייכת למהנדס, לא לקבלן איטום.

בכל המקרים העבודה דומה: קודחים באלכסון כך שהחור חוצה את הסדק בתוך הבטון, מתקינים פקרים, מזריקים מהפקר הנמוך כלפי מעלה עד שהחומר יוצא מהפקר הבא, ובסוף מסירים את הפקרים וסוגרים את החורים בטיט תיקון.

לאיזה נזילות הזרקה מתאימה

סדק בקיר או ברצפה של מרתף, שמים נכנסים דרכו אחרי גשם או כשמי התהום עולים.

תפר יציקה, הקו שבו בטון של יום אחד פוגש בטון שנוצק ביום אחר, בדרך כלל בין הרצפה לקירות. זה אחד המקומות הקלאסיים לחדירת מים במרתפים.

מעברי צנרת דרך קיר בטון, ומקומות שבהם הוצאו מוטות של טפסנות ונשארו חורים.

בורות מעלית, חדרי משאבות וחניונים תת קרקעיים, שבהם אי אפשר להגיע לצד החיצוני של הקיר.

מאגרי מים ובריכות אגירה, עם הסתייגות חשובה: במאגר של מי שתייה מותר להשתמש רק בחומר שאושר למגע עם מי שתייה. על זה כתבנו בעמוד על איטום מאגרי מים.

בכל המקרים האלה ההזרקה עונה על שאלה אחת: איך סוגרים את הדרך שבה המים עוברים את הבטון. היא לא עונה על השאלה למה יש לחץ מים מאחורי הקיר, ולפעמים צריך לטפל גם בזה, למשל בניקוז.

מתי הזרקה היא לא הפתרון

קיר שרטוב בכל השטח שלו, בלי סדק ברור. הזרקה סוגרת סדקים, לא קיר שלם שמים חודרים דרכו. שם מתאים יותר ציפוי צמנטי מבפנים או איטום מבחוץ, כמו שפירטנו בעמוד על איטום מרתפים.

פס רטוב בתחתית קירות בקומת קרקע. זה נשמע דומה, כי גם שם קודחים ומזריקים, אבל זה טיפול אחר לגמרי, במחסום אופקי נגד רטיבות קפילארית, ולא הזרקה לסדק.

סדק מבני. סדק שמתרחב, זז או מלווה בשקיעה צריך קודם מהנדס. מילוי שלו מסתיר את מה שהמהנדס צריך לראות.

נזילה שמגיעה בכלל מלמעלה או מצנרת. מים שמופיעים בתחתית קיר של מרתף יכולים להגיע מצינור שדולף, ממרזב או מגינה שמשקים אותה יותר מדי.

וגם כשההזרקה נכונה, חשוב לדעת: מים שנחסמו בסדק אחד מחפשים את הנקודה החלשה הבאה. בקיר עם כמה סדקים, לפעמים צריך סבב שני. קבלן רציני אומר את זה מראש.

מה בודקים לפני, ומה זה עולה

קודם מבררים מאיפה המים באים. זה נשמע מובן מאליו, אבל הרבה עבודות הזרקה נכשלות כי אטמו סדק שהמים רק יצאו דרכו, בזמן שהם נכנסו ממקום אחר. בודקים מתי זה קורה, אחרי גשם, כל הזמן או רק כשמשקים, ושוללים צנרת. כשזה לא ברור, איתור רטיבות לפני ההזרקה חוסך עבודה מיותרת.

בביקור מודדים את אורך הסדק ורואים אם הוא רטוב או פעיל, מאיזה חומר הקיר, והאם יש גישה לעבודה עם ציוד.

בשוק, איטום בהזרקה מתומחר בדרך כלל לפי מספר החורים. בדוגמאות שפורסמו במקור פומבי, קידוח והזרקה מתחילים בערך מ-280 שקל לחור (280–350 שקל, כולל מע"מ), והמחיר לחור יורד כשהעבודה גדולה יותר. עבודה שלמה נעה לרוב בין 5,000 ל-30,000 שקל. אלה מספרים של השוק ולא מחירון שלנו. המחיר שלכם נקבע במקום, אחרי שרואים את הסדק ולפני שמתחילים, ואם תוך כדי מתגלה סדק נוסף, עוצרים ומעדכנים אתכם.