איטום גגות בתל אביב: גגות שטוחים ותיקים, תוספות בנייה וגגות משותפים
איטום גגות בתל אביב הוא ברוב המקרים עבודה על גג בטון שטוח של בניין מגורים: בדיקה של השכבות הקיימות, תיקון במקום שבו המים נכנסים, או חידוש מלא של האיטום כשהשכבה הישנה כבר לא מחזיקה. בעיר עם כל כך הרבה בניינים ותיקים, ועם קומות שנוספו על גגות קיימים, השאלה הראשונה היא לא איזה חומר לשים אלא מה כבר יש על הגג. אתם מתארים לנו את הנזילה, ואנחנו מתאמים קבלן איטום שעובד איתנו באזור שלכם. המחיר נאמר במקום, לפני העבודה.
ספרו איפה נכנסים המים ומה סוג הגג, ונתאם מי שיגיע לבדוק ולתת מחיר במקום.
- תיאום ביקור נמסר בשיחה
- המחיר נאמר במקום, לפני העבודה
- נגיד לכם אם לא צריך איטום מלא
- מתקשרים ומתארים איפה נכנסים מים
- בודקים במקום ומקבלים מחיר
- מבצעים ובודקים שהאיטום מחזיק
הגג השטוח של תל אביב
הגג השטוח הוא חלק מהזהות של העיר. משנות ה-30 נבנו בתל אביב כ-4,000 בניינים בסגנון הבינלאומי, עם גגות שטוחים וקווים נקיים, ובשנת 2003 הכריזה אונסק"ו על "העיר הלבנה" כאתר מורשת עולמית. גם הרבה מהבניינים שנבנו אחר כך בעיר הם בנייני בטון עם גג שטוח.
גג שטוח לא סולח על שיפוע גרוע. מים שלא מגיעים לנקז עומדים בשלולית, ושלולית שחוזרת בכל גשם מעייפת את שכבת האיטום באותו מקום. בגג ותיק רואים לעתים קרובות שכבה על שכבה: זפת מלפני עשרות שנים, מעליה יריעה, ומעליה עוד ציפוי. כל שכבה נוספת מעלה את פני הגג, ולפעמים סוגרת חלקית את הנקז או את הרולקה ליד המעקה.
לכן בבדיקה של גג כזה שואלים קודם אם אפשר להוסיף שכבה או שצריך לקלף את הישנה. זה ההבדל בין זיפות גג פשוט לבין עבודה מלאה, וזה משהו שרואים רק במקום, כשחותכים דגימה קטנה בשכבה הקיימת.
אחרי תוספת בנייה על הגג
בתל אביב, כמו בשאר הארץ, תמ"א 38 מאפשרת להוסיף קומות על בניינים ותיקים, ומדיניות העירייה קובעת כמה אפשר להוסיף בכל אזור. בחלק מהעיר נוספה קומה או יותר על גגות שהיו פעם גג משותף פתוח.
כשנבנית קומה על הגג, הגג הישן הופך לרצפה והגג החדש הוא זה שמגן על הבניין. הנזילות בגג כזה מתחילות בדרך כלל בנקודות החיבור: צינורות ביוב ומים שעוברים דרך הגג החדש, בסיסים של מזגנים, חיבור בין הקיר החדש לישן, ומרפסות גג של הדירות החדשות.
אם התוספת חדשה יחסית, התחילו מהיזם או מהקבלן שבנה אותה: ייתכן שהנזילה עדיין באחריותו. אם אין לכם למי לפנות, או שהאחריות נגמרה, תשלחו לנו תמונות ונגיד לכם מה לבדוק. כתם בתקרה של הקומה העליונה הישנה, מתחת לדירה חדשה, הוא לא תמיד נזילה מהגג: לפעמים זו מרפסת או צנרת של הדירה שמעל. על זה יש לנו מדריך על רטיבות בתקרה.
גג משותף, דירה עליונה, ומה לשלוח לפני ביקור
בבית משותף, הגג הוא בדרך כלל רכוש משותף, אלא אם הוצמד לדירה. מי שסובל מהנזילה הוא בדרך כלל הדייר בקומה העליונה, אבל את העבודה מאשרים ועד הבית או חברת הניהול. כדאי שהוועד יהיה בתמונה עוד לפני שמישהו מגיע: מי פותח את הגג, איפה עומדים הדודים והמזגנים של כל דירה, ואיך מגיעים לגג עם חומרים בבניין בלי מעלית.
לפני ביקור, שלחו לנו בוואטסאפ: תמונה של הכתם מבפנים ותמונה רחבה של החדר, באיזו קומה הדירה, ואם אפשר לעלות לגג בבטחה, תמונות של הגג, של הנקזים ושל הבסיסים של הדודים והמזגנים. ספרו גם מתי המים מופיעים: בזמן הגשם או שעות אחריו.
המחיר נאמר במקום, לפני העבודה. לטווחים בשוק יש לנו עמוד על כמה עולה איטום גג. אם אתם גרים ממש מדרום לעיר, יש לנו גם עמודים על חולון ועל בת ים.
שאלות נפוצות
אפשר פשוט לזפת שוב מעל הזפת הישנה?
לפעמים כן. אם השכבה הישנה צמודה לבטון ואין מתחתיה מים, שכבה חדשה מעליה יכולה להספיק. אם היא מתנפחת, מתקלפת או שיש מתחתיה רטיבות, מוסיפים בעיה על בעיה. זה נבדק במקום.
נבנתה קומה על הבניין ומאז דולף אצלנו. למי פונים?
קודם ליזם או לקבלן שבנה את התוספת, כי ייתכן שהליקוי עדיין באחריותו. בקשו מהוועד את הפרטים שלו. אם אין מענה, שלחו לנו תמונות ונעזור לכם להבין מאיפה המים מגיעים.
הדייר מעליי אומר שהנזילה לא ממנו. איך יודעים?
אם מעליכם דירה ולא גג, מקור המים יכול להיות מרפסת, צנרת או אמבטיה אצל השכן. בודקים לפי המיקום של הכתם ומתי הוא מופיע: כתם שמופיע גם בלי גשם כמעט אף פעם לא מגיע מהגג.