איטום גגות בירושלים: גגות בטון, קירות אבן וחורף של עיר הררית

חורף הררי: קור, שלג ומים שעומדים על הגג

ירושלים היא עיר הררית, והחורף שלה קשה לגג יותר מהחורף של תל אביב. הדוגמה המוכרת היא סערת דצמבר 2013, כשהצטברו בעיר 40 עד 60 סנטימטרים של שלג והדרכים לעיר נחסמו בזמן הסערה. זו לא שנה רגילה, אבל היא מראה מה גג ירושלמי צריך לשאת.

שלג שיושב על גג שטוח נמס לאט, לפעמים במשך ימים. אם הנקזים סתומים בעלים, בבוץ או בקרח, המים עומדים ומחפשים כל סדק. מים שנכנסים לסדק וקופאים בלילה מרחיבים אותו, ובבוקר נכנסים עוד מים. גם בלי שלג, הקור והמעבר בין לילה קר לשמש של הצהריים מעייפים זפת וחומרי איטום ישנים, והם נסדקים דווקא בחיבורים: בפינות, סביב רגלי הדודים ובמעבר בין הגג למעקה.

לכן בירושלים הזמן הנכון לבדוק גג הוא לפני החורף, כשהגג יבש ואפשר לעבוד עליו. ובזמן סופה, אל תעלו לגג רטוב או מושלג כדי "רק לבדוק". תצלמו מהפתח אם זה בטוח, ותחכו שהגשם ייחלש.

אבן ירושלמית: כשהנזילה בכלל לא מהגג

החובה לחפות בניינים בירושלים באבן מקומית מתחילה ב-1918, בתקופת המושל הצבאי הבריטי רונלד סטורס, והיא קיימת בחוקי העירייה עד היום. בבנייה של העשורים האחרונים האבן היא בדרך כלל חיפוי על קיר בטון או בלוקים, עם מישקים בין האבנים ושורת אבני קופינג בראש המעקה של הגג.

זה משנה את הבדיקה. מים שנכנסים דרך מישק פתוח בראש המעקה, או דרך אבן קופינג שזזה, יכולים לרדת מאחורי החיפוי ולהופיע ככתם בחלק העליון של קיר פנימי, צמוד לתקרה. מבפנים זה נראה בדיוק כמו נזילה מהגג. אם יאטמו את כל הגג ולא יטפלו במעקה, הכתם יחזור בגשם הבא.

בבדיקה של גג בירושלים עוברים גם על ראש המעקה, על החיבור בין משטח הגג לקיר (הרולקה) ועל המישקים בחלק העליון של החזית. אם מתברר שהמקור בקיר, הטיפול הוא איטום הקיר החיצוני, וזו עבודה אחרת עם כלים אחרים. נגיד לכם את זה לפני שמישהו מוכר לכם איטום גג מלא.

גג שטוח של בניין, גג רעפים של בית, וגג משותף

ברוב בנייני המגורים בעיר הגג הוא משטח בטון שטוח, מכוסה ביריעות ביטומניות, בזפת או בציפוי. על הגג יושבים דודי שמש: מאז 1980 החוק בישראל מחייב התקנת דוד שמש בבנייני מגורים חדשים, ולכן כמעט על כל גג יש קונסטרוקציות, צינורות וחורים שעוברים דרך שכבת האיטום. הרבה נזילות מתחילות בדיוק שם, אחרי שמישהו התקין דוד או מזגן ולא סגר אחריו.

בבתים פרטיים ובחלק מהשכונות יש גגות רעפים. שם הבעיה היא לרוב רעף שבור או שזז, או היריעה שמתחת לרעפים, ולא "איטום" במובן של זפת. על זה יש לנו עמוד נפרד על תיקון גג רעפים.

בבית משותף, הגג הוא בדרך כלל רכוש משותף, אלא אם הוצמד לדירה מסוימת. בפועל, מי שמרגיש את הנזילה ראשון הוא הדייר בקומה העליונה, אבל ההחלטה על העבודה עוברת דרך ועד הבית או חברת הניהול. כדאי לתאם את זה לפני הביקור: מי מאשר, מי פותח את דלת הגג, ומה עושים עם הדודים של השכנים אם צריך להזיז אותם.

מה לצלם ולשלוח בוואטסאפ לפני ביקור

כמה תמונות טובות חוסכות ביקור מיותר ועוזרות לקבלן להגיע מוכן. שלחו לנו:

תמונה של הכתם או הטפטוף מבפנים, ותמונה רחבה של החדר כדי שנראה איפה הוא ביחס לקיר החיצוני. ציינו באיזו קומה הדירה ואם מעליכם יש עוד דירה או ישר הגג.

אם אפשר לעלות לגג בבטחה, ביום יבש: תמונה כללית של הגג מפינה אחת, תמונה של הנקזים, של ראש המעקה ושל הבסיס של הדודים. אם רואים יריעות שמתקלפות, בועות או סדקים, צלמו אותם מקרוב.

וספרו לנו מתי המים מופיעים: תוך כדי גשם, רק בגשם חזק עם רוח, או שעות אחרי שהגשם נגמר. נזילה שמופיעה רק כשהרוח נושבת מכיוון מסוים מצביעה לעתים קרובות על קיר או חלון, ולא על משטח הגג. אם אתם יודעים מתי הגג נאטם בפעם האחרונה ובאיזה חומר, גם זה עוזר.

מתי לתאם, ומה קורה עם המחיר

הזמן הכי טוב לאיטום מלא הוא בעונה היבשה ובתחילת הסתיו. יריעות ביטומניות וציפויים צריכים משטח יבש, ובאמצע רצף של ימי גשם לא תמיד אפשר לעבוד. כשהגג כבר דולף באמצע החורף, לפעמים עושים תיקון נקודתי שמחזיק עד שיש חלון של כמה ימים יבשים, ואת העבודה המלאה משאירים לאחר מכן. נגיד לכם בשיחה אם זה המצב.

את המחיר אומר מי שמגיע, במקום ולפני שמתחילים, אחרי שראה את הגג, את המעקה ואת מה שמתחת לשכבה הישנה. אם במהלך העבודה מתגלה משהו שונה ממה שתואר, עוצרים ומעדכנים אתכם לפני שממשיכים. כדי לקבל מושג על טווחים בשוק לפני הביקור, יש לנו עמוד על מחירי איטום גגות.

אנחנו זמינים בטלפון ובוואטסאפ בימים ראשון עד חמישי בין 07:00 ל-18:00, ובשישי בין 07:00 ל-13:00. גרים במודיעין? יש לנו גם עמוד על איטום גגות במודיעין.