חומר איטום לגג: איזה חומר מתאים לאיזה גג, ומתי לא לקנות דלי

למה אין חומר איטום אחד שהוא הכי טוב

השאלה "מה החומר הכי טוב לגג" נשמעת פשוטה, אבל התשובה תלויה בגג. חומר מצוין על גג אחד נכשל על גג אחר, כי כל חומר עונה על תנאים אחרים:

מה יש על הגג עכשיו. לא כל חומר נדבק לכל שכבה. חלק מהציפויים הפוליאוריטניים מגיבים עם ביטומן, ציפוי אקרילי לא נדבק לזפת שמנונית, ויריעות לא מולחמות על פח.

כמה הגג מסובך. גג פתוח וגדול מתאים ליריעות. גג עם עשרה דודי שמש, בסיסים של מזגנים וצנרת מתאים יותר לציפוי נוזלי רציף, כי כל חיתוך ביריעה הוא נקודת תורפה.

מים עומדים. חלק מהחומרים, בעיקר אקריליים, לא בנויים לשבת במים ימים שלמים. בגג עם שלוליות קודם מטפלים בשיפוע.

תנועה וסדקים. גג שזז צריך חומר גמיש, או שכבה עם שריון בנקודות התנועה.

שמש. חלק מהחומרים צריכים שכבה עליונה עמידה ל-UV, וחלק מגיעים איתה.

לכן כשמישהו מציע לכם חומר לפני שעלה לגג, הוא מציע חומר, לא פתרון.

החומרים העיקריים ולאיזה גג כל אחד מתאים

זפת חם. ביטומן שמחממים ומורחים על גג בטון. זול ומהיר, מתאים לחידוש של שכבה קיימת שעוד מחזיקה ברובה. לא מתאים לגג עם בועות ומים כלואים. בשוק מתחיל בערך מ-40 שקל למ"ר.

יריעות ביטומניות. גלילים של ביטומן מחוזק שמולחמים בלהבה בחפיפות. השיטה הנפוצה לגג בטון שטוח שהשכבה שלו נכשלה או הוסרה, עם אורך חיים ארוך יותר מזפת. בשוק מתחילות בערך מ-90 שקל למ"ר. פרטים בעמוד על יריעות ביטומניות.

פוליאוריטן ופוליאוריאה. ציפויים נוזליים שיוצרים שכבה רציפה בלי תפרים. מתאימים לגג מסובך, לגג שאי אפשר לעבוד עליו עם להבה, ולמרפסות. בשוק מתחילים בערך מ-105 שקל למ"ר. ההבדל ביניהם בעמוד על פוליאוריאה.

ציפוי אקרילי אלסטומרי. משחה לבנה שנמרחת ברולר, מחזירה קרינה ומתאימה לתחזוקה של משטח תקין ולסדקים קטנים. בשוק היא מתחילה בערך מ-50 שקל למ"ר (50–100 שקל כולל מע"מ, לפי מקור פומבי אחד). על עבודה במריחה פירטנו בעמוד על איטום גגות במריחה.

ציפוי צמנטי גמיש. מתאים בעיקר מתחת לריצוף, במרפסות ובאדניות, ופחות לגג חשוף.

כל המספרים הם של השוק, לפני מע"מ אלא אם נכתב אחרת, ולא מחירון שלנו.

חומר איטום לגג על יריעות ביטומניות קיימות

הרבה אנשים מחפשים מה למרוח מעל יריעות שכבר יש על הגג. התשובה תלויה במצב היריעות, לא בחומר.

יריעות שלמות, שנצמדות לגג, בלי בועות ובלי חפיפות פתוחות: מעליהן מתאים ציפוי מגן מחזיר קרינה שמיועד לביטומן. הוא מגן על היריעה מהשמש ומאריך את חייה. זו תחזוקה, והיא שווה את הכסף.

יריעות עם חפיפות שנפתחו או סדקים בנקודות: מתקנים את הנקודות, מלחימים טלאי או מחזקים בבד שריון בתוך ציפוי, ורק אחר כך מצפים.

יריעות מלאות בועות, שמתנפחות ביום חם ושיש מתחתן מים: שום חומר שמורחים מעליהן לא יפתור את זה. הוא רק יסגור את המים בפנים לעונה. כאן מסירים את השכבה ומתחילים מחדש.

וחשוב: לא כל ציפוי פוליאוריטני או אקרילי מתאים למגע עם ביטומן. חלק נכתמים, מתקלפים או מתרככים. בודקים בדף המוצר שהוא מיועד לעבודה מעל יריעות ביטומניות, ומשתמשים בפריימר שהיצרן מציין.

לקנות דלי ולמרוח לבד: מתי זה כסף מבוזבז

יש מקרים שבהם עבודה עצמית עובדת: מחסן קטן, משטח תקין שצריך רק חידוש, סדק קטן וברור. במקרים האלה דלי של חומר ורולר עושים את העבודה.

הכסף הולך לאיבוד כשאחד מאלה נכון:

לא יודעים מאיפה המים נכנסים. מריחה על כל הגג לא תעזור אם הנזילה מהמעקה, מהנקז או מצינור של דוד שמש.

יש מים כלואים מתחת לשכבה הישנה. החומר החדש יתנפח ויתקלף.

מורחים דק מדי. כל יצרן מציין כמה ק"ג חומר צריך למ"ר ובכמה שכבות. דלי שנמרח על שטח כפול מזה נותן שכבה שנראית טוב ולא אוטמת.

מדלגים על הפרטים. רוב הנזילות בגג שטוח נמצאות בחיבור למעקות, בנקזים ובמעברי הצנרת. שם צריך בד שריון והגבהה, לא עוד שכבה באמצע הגג.

בעבודת איטום, החומר הוא בדרך כלל החלק הקטן של החשבון. ההכנה, הפרטים והעובי הם מה שקובע אם זה יחזיק.

מה לבקש בכתב בכל הצעה

כדי שתוכלו להשוות בין הצעות, ולבדוק על הגג שקיבלתם את מה ששילמתם עליו, בקשו שייכתב:

שם המוצר והיצרן, ולא רק "פוליאוריטן" או "יריעה".

העובי או הכמות: מ"מ ביריעות, או ק"ג למ"ר ומספר שכבות בציפוי נוזלי.

הכנת השטח: ניקוי, הסרה של שכבה ישנה, תיקון בטון, פריימר.

הפרטים: הגבהה על המעקות ועד איזה גובה, בד שריון בפינות, טיפול בכל נקז ומעבר צנרת.

שכבת הגנה מהשמש, אם החומר צריך אותה.

בדיקת הצפה בסוף העבודה, כשהשיטה מאפשרת.

אחריות בכתב: על מה היא חלה ולכמה זמן.

טווחי המחיר של השוק לכל שיטה, והתוספות שמופיעות בהרבה הצעות, מרוכזים בעמוד כמה עולה איטום גג. אצלנו החומר והמחיר נקבעים במקום, אחרי שקבלן איטום שעובד איתנו באזור עולה לגג, ולפני שמתחילים.

ואם שתי הצעות נראות דומות במחיר ושונות בעובי או בכמות החומר, הזולה למ"ר היא לא בהכרח הזולה לאורך השנים.